את המילים האלו אני כותבת מיפן.. מה הם מרחקים כשמדובר בכאב? אני נכנסת לאתר הזה כשיש לי אומץ, כל פעם קוראת קצת, מסתכלת קצת, את הסרט עוד לא ראיתי.. יש דברים שמרחק וזמן עוד לא הצליחו לרפא בי..

את המילים שכתבתי בשנה לזכרו כתבתי בגיל 18, היום אני כבר עוד רגע בת 24. על מה היינו מדברים עכשיו אם היינו נפגשים אורן? האם גם אתה היית מטייל? לאן היית נוסע? מה היית אוהב? היית כותב עדיין? אתה חושב שעד עכשיו כבר היית לומד להיות מאושר? אני חושבת על אורן הרבה, לא יכולה להרפות מהתהיות מה היה אילו… השירים שקראתי עכשיו החזירו אותי ברגע אל החדר של אורן. עם שוקו חם ושתי מחברות שירים- מחליפים דעות, שאלות, חויות, אהבה.. חשבנו שאנחנו יודעים הכל.. אני עדיין לא יודעת… מה אתה יודע עכשיו?
אני מתגעגעת ליופי הפנימי שלך שרק לך בכל העולם היה.
שלך,
שקמה.