כל שנה אני בורחת ממך ילד
בורחת מכאב מותך.
בורחת לאיל ואלון, לעופר, לעבודה,לחברים
ובשנתיים האחרונות הרבה לאורי ורוני הקטנות.
אבל יש כמה ימים בשנה בהם אתה מתיצב מולי ואי אפשר לברוח.
יום הולדתך ב- 24 לפבראור,
נולדת לפני 26 שנה ואיך אני זוכרת את ההריון, והלידה.

ואבא שלך הגאה רץ לטלפון הציבורי לספר לכולם שנולד לו בן בכור זכר.
יום מותך ב-31 למרץ, איך לפני חמש שנים פתחתי את הדלת
ושלושה אנשים לובשי מדים הכניסו לביתי את מלאך המוות שלקח אותך ממני לעד.
והנה מגיע יום הזכרון לחללי צה"ל ואתה הרי לא מתת בקרב
אך כמה היית גאה בחיל ההנדסה הקרבית,
במסלול הלוחם ובדרגות הקצונה שענדת חודש לפני מותך.
וכמה מאושר היית באהבה החדשה שפגשת בבה"ד 1 ואשר בחזרתך מביקור בביתה מצאת את מותך.
ומיד אחרי יום הזיכרון מגיע יום הולדתו של איל שנולד בה' באייר
– יום העצמאות – ולאחריו של אלון ושלי ושל אבא ואתה שאף פעם לא שכחת ימי הולדת, תמיד עם מתנה מיוחדת וברכה מרגשת- כל כך חסר!
היית כותב לי:
" לאמא הכי טובה בעולם ולקצינה הכי יפה בצה"ל".
ואני שידעתי שאינני האימא הכי טובה בעולם ובודאי לא הקצינה הכי יפה הייתי כל כך גאה ומשויצה לפני כל חברי וחברותי בברכות שלך.
אז היום אנחנו כאן כדי לומר לך שגם כשאנחנו " בורחים" לעולם איננו בורחים ממך.
אנחנו זוכרים אותך יפה תואר ונפש, אנחנו אוהבים, מתגעגעים וכואבים אותך יום יום שעה שעה.
תנוח בשלום ילד אהוב.
אמא